פסק-דין בתיק ת"א 5942-03-09

לפניי תביעה מכח חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965 (להלן: " החוק").

עובדות מוסכמות  -

1. ברקע התביעה - הבחירות המוניציפליות לעיריית קרית ביאליק ביום 11/11/2008. על ראשות העיריה התמודדו כמה אישים, ביניהם - ראש העיר הנוכחי, מר אלי דוקורסקי (להלן: " דוקורסקי"), ראש העיר דאז, דר' רפי ורטהיים (להלן: " ורטהיים"), דר' צביקה ברקאי (להלן: " ברקאי") והנתבע מס' 2, מר יוסי דואק (להלן: " דואק").
2. אין מחלוקת בין הצדדים שבליל הבחירות, בשעות הלילה, הודבקו על שמשות מאות רכבים ברחבי קרית ביאליק מדבקות שמביעות תמיכה בורטהיים ובדוקורסקי וכי המדובר היה במדבקות בלתי ניתנות להסרה, כך שהדבקתן על שמשות המכוניות הסבה נזק רב למכוניות. אין אף מחלוקת כי הדבקת המדבקות עוררה זעם רב (ובצדק), בקרב התושבים, אשר פנו טלפונית לגורמים הרלבנטיים, לרבות המשטרה וורטהיים, והתלוננו על המדבקות.

הצדדים לתיק זה ותמצית עמדותיהם -

3. התובע, מר גדי ליסר (להלן: " ליסר") היה פעיל בסיעתו של ברקאי ואחד מהמועמדים של סיעה זו למועצת העיר.
4. הנתבעת מס' 1, הינה חברה שמפיצה מקומון חודשי, בחינם, בדיוור ישיר לתיבות הדואר של התושבים בקריות ובאינטרנט (להלן: " העיתון"). דואק, הינו הבעלים והעורך הראשי של העיתון. דואק והעיתון יכונו להלן ביחד - "הנתבעים".
5. עילת התביעה הינה כתבה שפורסמה בעיתון בגיליון דצמבר 2008, אשר התייחסה לאירועי הדבקת המדבקות המתוארים מעלה, ואצטט את הקטעים הרלבנטיים:

"בליל הבחירות שברו אנשיו של ברקאי את כל המוסכמות ושיאי הבושה. הם הדביקו מודעות על שמשות מאות מכוניות ברחבי העיר שמטרתן היתה לגרום נזק לרפי ורטהיים ואלי דוקורסקי בשל העובדה שהמודעות הללו היו קשות להסרה אפילו עם מים חמים וקרצוף חזק, מה שגרם לנהגים רבים לצאת נגד ורטהיים ודוקורסקי על התנהגותם. סמוך לשעה 02:00 לפנות בוקר החלו רפי ורטהיים ואלי דוקורסקי לקבל טלפונית נזעמים מהתושבים, על שהעזו להדביק על שמשת מכוניתם מודעות המהללות את עצמם. ראש העיריה רפי ורטהיים, אשר הגיע למקום, הזעיק את המשטרה, שתפסה שלושה ממדביקי המודעות ובהם את גדי ליסר, אחד המועמדים לרשימתו של ברקאי. בעקבות האירועים החמורים הגישו ורטהיים ודוקורסקי תלונות במשטרה נגד צביקה ברקאי ואנשיו, וכיוון שהיה מדובר בשעות הבוקר המוקדמות של יום הבחירות, התקשה רפי ורטהיים לעמוד בלחץ ... והובהל לבית החולים ... ורק לאחר שעבר סדרת בדיקות הוא שוחרר.

...

נגד פעיל מפלגתו של ברקאי, גדי ליסר, שנעצר ונחקר, יוגש כתב אישום בגין גרימת נזק והטרדה ...

...

בנוסף, ביקש דואק, לפתוח בחקירה פלילית נגד שני פעילי רשימתו של ברקאי, מרים שוורציקכל וגדי ליסר, על גרימת נזק והטעיית הציבור בכוונת מפגיע, מתוך מטרה לפגוע במזיד בשאר המתמודדים".

                                                                          (ההדגשות אינן במקור).

6. טענותיו של התובע - ליסר טוען שהכתבה מהווה פרסום לשון הרע, שכן הוא לא הדביק את המודעות, לא נעצר על ידי המשטרה, לא נחקר על ידי המשטרה בפרשה ולא הוגש נגדו כתב אישום. ליסר טוען כי נגרם לו נזק משמעותי עקב המידע שפורסם לגביו, שאינו נכון, היות והפך לנושא שיחה מרכזי, היות והכתבה פגעה בקידומו בעבודה (שכן הוא נאלץ להציג "תעודת יושר" מהמשטרה) וכי נגרמה לו עוגמת נפש מרובה. ליסר העמיד את תביעתו על סכום של 150,000 ש"ח.
7. טענות הנתבעים - אומר כבר כי שתי טענות ההגנה העיקריות של הנתבעים סותרות במובן מסוים האחת את השניה.
8. מצד אחד, הנתבעים למעשה מסכימים כי המידע שהופיע בכתבה אינו מדויק וכי הפעיל ממפלגתו של ברקאי, אשר היה חשוד במעורבות בהדבקת המדבקות ואשר זומן לחקירה, לא היה ליסר אלא פעיל אחר בשם יגאל ריבקין (להלן: " ריבקין"). ממשיכים וטוענים הנתבעים כי ביום 8/12/2008 פנה אליהם לראשונה ב"כ של ליסר בדרישה להפסיק את חלוקת העיתון ואת הפרסום באינטרנט, וכי מיד למחרת, ביום 9/12, שלח דואק לב"כ של ליסר מכתב תשובה ובו צויין כי המדובר ב"טעות בכתיבת השמות תוך כדי ההגהה". בעקבות זאת, כבר ביום 9/12 הופסקה חלוקת העיתון והגרסה שבאינטרנט תוקנה והוחלפה בכתבה מתוקנת בה מופיע שמו של ריבקין. בנוסף, בגיליון העוקב של העיתון, גיליון חודש ינואר 2009, פורסמה בעיתון מודעה שכותרתה "תיקון טעות", ולשונה כדלקמן:

"בגיליון חודש דצמבר 2008 בכתבה על מערכת הבחירות בקרית ביאליק, הוחלפו בטעות שמות האנשים. פעיל מפלגתו של צביקה ברקאי שנעצר ונחקר על ידי המשטרה, הוא יגאל רבקין ולא גדי ליסר שהיה בשטח בעת שהמשטרה תפסה שלושה ממדביקי המודעות ומכאן נובעת הטעות. המערכת מתנצלת בפני ליסר".

9. מכאן, שטענת ההגנה העיקרית האחת של הנתבעים הינה שהמדובר בטעות "קולמוס", בתום לב, אשר תוקנה מיד לאחר שנודע על קיומה ופורסמה לגביה הבהרה והתנצלות.